רשלנות רפואית — מתי יש תביעה ואיך מוכיחים אותה

רשלנות רפואית היא טיפול רפואי שלא עמד ברמה שרופא סביר היה נותן באותו מצב, וגרם למטופל נזק. כדי לקבל פיצוי צריך להוכיח שלושה דברים: שהטיפול חרג מהרמה הסבירה, שנגרם נזק, ושהנזק נבע מהחריגה. את ההוכחה נותנת חוות דעת של מומחה רפואי.

מתי יש תביעת רשלנות רפואית

לא כל תוצאה רעה של טיפול רפואי היא רשלנות. גם טיפול נכון יכול להסתיים בסיבוך, ולכן בית המשפט לא שואל "האם משהו השתבש", אלא "האם הרופא או המוסד הרפואי פעלו כפי שהיה צריך". לפי פקודת הנזיקין, תביעה ברשלנות עומדת כשמתקיימים ארבעה יסודות:

היסוד	מה זה אומר בתיק רפואי
חובת זהירות	לרופא, לבית החולים ולקופת החולים יש חובה כלפי המטופל. ביחסי רופא–מטופל זה כמעט תמיד מתקיים.
הפרת החובה	הטיפול חרג ממה שרופא סביר היה עושה: בדיקה שלא הוזמנה, סימן שלא זוהה, החלטה שהתקבלה באיחור.
נזק	נגרם נזק גופני, נפשי או כלכלי — נכות, אובדן הכנסה, צורך בטיפולים בעתיד.
קשר סיבתי	הנזק נגרם בגלל ההפרה, ולא היה נגרם אילו הטיפול היה תקין.

בנוסף לכך יש עילות שעומדות בפני עצמן. היעדר הסכמה מדעת — כשלא הוסבר לכם על הסיכונים ועל החלופות לפני טיפול, כפי שמחייב חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. ונזק ראייתי — כשרשומה רפואית חסרה או לא נוהלה כראוי, ובגלל זה קשה להוכיח מה קרה.

סוגי רשלנות רפואית שבהם המשרד מטפל

רשלנות בהריון ובלידה

מעקב הריון שלא זיהה בעיה, בדיקות שלא הומלצו, מצוקה עוברית שלא טופלה בזמן, או ניהול לידה שגרם לפגיעה באם או בתינוק. אלה מהתיקים המורכבים ביותר, והפגיעה בהם היא לרוב לכל החיים.

רשלנות בניתוח

פגיעה באיבר סמוך, ניתוח שלא היה נחוץ, זיהום שלא טופל, או מעקב לקוי אחרי הניתוח. כאן השאלה המרכזית היא אם מה שקרה הוא סיבוך מוכר שהוסבר מראש, או טעות שאפשר היה למנוע.

רשלנות באבחון ואיחור באבחון

מחלה שלא אובחנה, או אובחנה באיחור, כשהסימנים היו שם. באבחון מאוחר של מחלה ממארת, למשל, השאלה היא מה היה הסיכוי אילו הטיפול היה מתחיל בזמן.

רשלנות של רופא משפחה

תלונות שלא נבדקו לעומק, הפניה לבדיקה או לרופא מומחה שלא ניתנה, או טיפול תרופתי שגוי. רופא המשפחה הוא לרוב נקודת הכניסה, ולכן גם המקום שבו מתחיל איחור באבחון.

תביעות נגד בתי חולים וקופות חולים

לפעמים האחריות אינה של רופא אחד אלא של המערכת: עומס שגרם לעיכוב, פרוטוקול שלא יושם, או תקשורת לקויה בין מחלקות. התביעה מוגשת אז נגד המוסד עצמו.

איך מוכיחים רשלנות רפואית

כדי להוכיח עניין שברפואה בבית משפט נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי. זו הסיבה שתיקים כאלה נבנים קודם כול על הרשומה הרפואית ועל המומחים, ורק אחר כך על כתב התביעה.

הצד השני יגיש חוות דעת משלו. בבית המשפט כל מומחה נחקר על חוות הדעת שלו, ולעיתים קרובות החקירה הזו היא מה שמכריע את התיק. החקירה בשטח — שיחות עם עדים, בדיקת נהלים, השוואה לפרקטיקה המקובלת — משלימה את מה שחסר ברשומה.

חקירת מומחים רפואיים וחקירות בשטח הן ההתמחות של עו"ד גלבוע, והוא מבצע אותן בעצמו.

איך מתנהלת תביעת רשלנות רפואית

1. פגישה ובדיקת התיק — מה קרה, אילו מסמכים יש, ומה לוח הזמנים.
2. איסוף התיק הרפואי — לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל את הרשומה הרפואית שלו.
3. חוות דעת מומחה — מומחה בתחום בודק את הטיפול ואת הנזק.
4. ניהול ההליך — משא ומתן, גישור או הגשת תביעה, ובמקרה הצורך הוכחות וחקירות בבית המשפט.

את כל השלבים, כולל מה קורה בבית המשפט, פירטנו במדריך כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית.

עד מתי אפשר להגיש תביעה

לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים. יש שני חריגים חשובים:

• קטינים — תקופת ההתיישנות אינה רצה עד גיל 18. תינוק שנפגע בלידה יכול לתבוע עד גיל 25.
• נזק שהתגלה מאוחר — כשהנזק לא היה ידוע, המניין יכול להתחיל רק מהיום שבו התגלה.

גם כשהזמן לא דוחק, כדאי לפנות מוקדם. עדים שוכחים, ורשומות נעלמות עם השנים.

למה לבחור בעורך דין שמטפל בתיק בעצמו

• ללא מתמחים — עו"ד גלבוע מכיר את התיק שלכם, כי הוא זה שמנהל אותו.
• חקירת מומחים ושטח — היכולת שמכריעה תיקים כאלה, מופעלת בכל תיק.
• 38 שנה של תיקים סבוכים — משרד בוטיק מ-1988, עם ייצוג בכל הערכאות.

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית